זו הסיבה שש' הגיע אליי.
בכל זאת כלה ביום חתונתה שחולמת על חותמות שעווה על תפריטים וודאי מתכוונת למשהו אחיד, מהוקצע וכו'.
והרי מה שאני עושה בלי בעייה באריזות ובאלבומים כחותמת בודדת, אינו זהה להכנת כמות גדולה של חותמות זהות. מכיוון שמדובר בעבודת יד כולן ייראו בגדול באותו הסגנון אבל לא יהיו זהות ב 100% (בעובי, בשוליים וכו').
ישנתי על ההצעה של ש' בסופ"ש ובראשון עוד לפני שהחזרתי לו תשובה, הוא כבר שלח לי תמונות של התפריטים מהדפוס.
כעבור מס' שעות התפריטים כבר היו אצלי, צבעי השעווה והחותמת עצמה נבחרו והתחלתי בעבודה.
סוג כזה של פרוייקט כדאי לעשות בשיטת "הסרט הנע" כדי לקצר זמנים ולייעל את העבודה.
פרשתי גליל נייר חום על שולחן העבודה, הוצאתי את מקלות השעווה, הכפיות להמסה, החותמת שנבחרה וכלים נוספים לטובת התהליך.
מכיוון שמלכתחילה הייתי סקפטית לגבי הכמות שאצליח להכין (זמן + כמות מקלות השעווה), הנמכתי ציפיות אצל ש'.
בפועל נס פח השמן קרה, ונשאר לי אפילו עודף של חומר 😆
לאט לאט נערמו להם תפריטים עם חותמת שעווה מוזהבת, שהוסיפה להם נופך אישי ומרשים. (הוורודה מימין הייתה ניסיון לגוון)
מהפרוייקט הזה למדתי Never say never!
גם בגלל האתגר (משהו שאף פעם לא עשיתי בכמויות), הלו"ז הצפוף שהתווסף לעניין, החומרים שחששתי שלא יספיקו לכל מה שצריך (ובסוף נשאר עודף), והמסקנה הכי חשובה לעצמי היא ההבנה שיש אנשים שרוצים ומעריכים עבודת יד 🤩
עד הפוסט הבא, מחכה לכם בתגובות ⬇
