נושא הפוסט היום הוא משהו שלכולנו יש באופן טבעי אם אנחנו יוצרים בנייר.

אנחנו נהנים ליצור ולהשתמש בניירות מדוגמים, קיטים, סטאקים וניירות בסיס. עשינו איתם את הפרוייקט שרצינו, ואם נשארו שאריות מספיקות אז גם יצרנו כמה כרטיסי ברכה על הדרך, אבל מה עושים עם השאריות של השאריות?

אני ידועה כאגרנית וכאחת שלא זורקת כלום, מתוך מחשבה שמי יודע, מתישהו אולי בדיוק אצטרך את פס הצבע הזה כתוספת לפרוייקט קיים, אולי בדיוק החתיכה הזו תשלים לי איזו זריקת צבע שחסרה לי במה שיצרתי וכו'….

וכך יצא, שבמהלך הסדר המקומי שעשיתי באחת מהארוניות השבוע, מצאתי את ערימת פסי השאריות הצבעוניות האלה.

פסים באורכים שונים, במלא צבעים ודוגמאות, ששמרתי כנראה למעלה מעשור (לפי שנות הייצור והדגמים והחברות שהופיעו על חלק מהפסים), ולא שחררתי.

"המציאה" הזו התחברה לי מצויין עם פרוייקט ברכות לצוותים רפואיים שיזמה Lior Beja  וזו הזדמנות נהדרת לפרגן לה על בלוג ההדרכות הזה.

בהתאם לבקשתה הכנתי 85 כרטיסי תודה לצוותים רפואיים, כולם בעזרת פסי השאריות.

התחלתי במיון כל הפסים לפי גוונים, כל קבוצת צבע נכנסה לקופסה משלה.

 חתכתי את בסיסי הכרטיסים, ומילאתי אותם בפסי דבק דו"צ.

מיינתי כל חבילת צבעים לפי האורך, והתחלתי במשימה.

הטכניקה בכולם הייתה זהה הדבקת דבק דו"צ על כל רוחב הכרטיס (לפעמים באלכסון ולפעמים פסים ישרים), קילוף הדבק, והצמדת פסי נייר צמודים זה לזה (לרוב תוך שימוש באותה משפחת גוונים). גזירת השאריות, הוספת תגית או מדבקה, וכתיבת ברכה אישית בפנים.
הנה סרטון קצר המראה את תהליך הכנת הפאנל עצמו:

והנה הסרטון הארוך משלב השאריות עד הכרטיס הגמור:

ומס' תמונות לפי קבוצות צבעים:

לאחר שסיימתי נותרתי עם עוד מעט שאריות 

ולא תאמינו אבל הן מצאו את מקומן בפח;)

שתמיד נהיה בצד הנותן והמשמח!
מוזמנים להשאיר לי סימן שביקרתם,
מיכל