אף פעם לפני לא חשבתי ליסוע לחופשה בה אבל……. טעיתי ובגדול!
בפוסט הקרוב אשתף בכמה מההיילייטס שטעמנו, חווינו וראינו במהלך שלושת הימים ותשמעו – זה לא אירופה אבל בהחלט חופשה משובחת.
את הסופ"ש התחלנו בדאלית אל כרמל.
יש לי בראש מנורה שאני רוצה להיכן ועבורה צריכה קרש עץ מיוחד. זכרנו שהייתה מנסרה מיוחדת מאוד בין דליה לעוספייה ולכן היעד הזה נבחר כראשון במסלול.
כשהגענו לכניסה לדלית אל כרמל ראינו את השלט של המוחרקה ובהחלטה של רגע נסענו לשם.
איזו בחירה מצויינת! אמנם הראות לא הייתה במיטבה, אבל האוויר, הצמחייה והמקום עצמו – תענוג. תראו איזה שלל צמחים בצבעים ובגוונים מיוחדים.
המקום סופר מטופח, הגג הפנורמי ממנו נשקף כל נוף העמקים מדהים, ופינות החמד שיש שם פשוט שובות ❤
משם המשכנו לתוך דלית אל כרמל, כשבדרך חלפנו על פני הקיר הארוך בישראל עליו מצוייר גרפיטי. 550 מ' קיר (הגדר של מגרש הספורט העירוני) עמוסה בגרפיטי שונים ומדהימים. לא יכולתי להפסיק לצלם…… אז הרווחתם 🤭
משם המשכנו לטיול רגלי ברחוב הראשי של הכפר שהשתנה מאוד ממה שזכרתי מילדותי. תראו איזה יופי של אריחי קרמיקה שהוטבעו ברצפה.
או חנות סריגה שנראית כאילו יצאה הרגע מפריז או ברלין
סיימנו את הסבוב, והיינו רעבים (כי לא מצאנו פיתה דרוזית כמו שצריך במרכז הכפר – יש רק בשבת?!) אחרי מס' דקות נסיעה לכיוון עוספייא הגענו ל KFC.
מי אמר אירופה ולא קיבל?
אכלנו, שבענו והמשכנו לעבר היעד הראשון בטיול – המנסרה של העצים.
זכרנו היטב, על אף שביקרנו ורכשנו שם לאחרונה לפני כ 15 שנה. המקום לא השתנה, עצי הזית הישנים הנמצאים שם בשלבי צבירה שונים, עמוסים בנסורת ואבק עדיין שם. זה מדהים.
אחרי הביקור במנסרה (שלא הניב לי את הקרש שרציתי😐), המשכנו דרך עוספייא ישירות לחיפה דרך הכרמל – כמה יופי וטבע.
התמקמנו במלון שהיה ממש על שפת הים, ויצאנו שוב לכיוון הנמל.
קבענו עם חברים שגרים בגוש משגב, להפגש לארוחת ערב. הם הציעו שנפגש בנמל, נטייל קצת ונחליט יחד איפה אוכלים.
זו הייתה הצעה מצויינת שאפשרה לנו להתאפס על האזור, לטייל עם חברה מצויינת להבין מה הולך, מה כדאי ולקבל אוריינטציה לקראת היום הבא.
אחרי שיטוט ארוך באזור הנמל וסמטאות העיר התחתית, בחרנו לשבת במסעדה סינית ממש כמו של פעם (שנות ה 70). החל מהשולחנות, המפות, האוכל (המעולה!!!!) והשירות הנהדר.
מי מכם זוכר את מחממי האוכל שהיו מוגשים לשולחן לפני הגעת המנות העיקריות? או את עוגיות המזל שמקבלים בסוף? אז כזה:)
את הבוקר של יום שישי פתחנו בהליכה בריאה על הטיילת לכיוון צפון. המון אנשים הולכים, רצים, מתעמלים לאורך חוף הים והטיילת שלצידו. תענוג לעיניים .
אחרי ארוחת בוקר זריזה, נסענו לאזור העיר התחתית, להחנות ולהתחיל את השיטוט הרגלי. טיילנו בין שלל הסמטאות, הגלריות, החנויות, הסטודיואים ,חנות יד שנייה , שתינו קפה משובח (שנראה כאילו הועתק אחד לאחד מבתי הקפה הברלינאים) בנעימה פגשנו במקרה מכרים מהעבר, והמשכנו לכיוון ואדי ניסנס.
אמנם ביקרנו בואדי ניסנס לפני כשנתיים, אבל כל פעם הוא משמח מחדש.
יש בו אוכל מופלא, אנשים חמים והמון פינות חמד. הנה כמה לדוגמא:
ומכיוון שלא נשנשנו מספיק באותו היום
, המשכנו ברגל למושבה הגרמנית, לקפה של אחה"צ. המתבגרת איתרה את "פטוש" כמקום שווה והוא אכן התגלה ככזה.
מעבר לסחלב החם והטעים שאני אכלתי, גיליתי שהמקום עצמו הוא פשוט קסם. טיילתי לי בין חדרי המבנה, שכל אחד מלא בפריטים ורהיטים שונים שיחד יוצרים חללים מרהיבים ונעימים לעין. הנה כמה שאהבתי במיוחד:
את סיומו של היום חגגנו במנוחה עם הרגליים למעלה, אחרי שהלכנו באותו היום למעלה מ 12 ק"מ.
הבוקר שלמחרת היה אמור להיות גולת הכותרת של הסופ"ש – ביקור בשוק הפשפים של חיפה.
לא ארחיב – אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
(ביחוד שהערתי את כולם כבר ב 5:40 בבוקר כדי להיות בשוק ב 6:15🤐 ).
כפיצוי התפנקנו לנו בקפה ומאפה באויר קריר של בוקר מול הנוף הזה:
יחד עם קצת אוירת אירופה והכריסטמס שיגיע בקרוב
וזה אגב, סופו של כל סנטה כנראה…🎅
חזרנו למלון לארוחת בוקר והתארגנות, ונפרדנו מחיפה בהודייה על הסופ"ש הנפלא והטעים שהיא סיפקה לנו. בפוסט הזה חרגתי ממנהגי ולא שיתפתי אף לא עניין סקראפי, אבל אל דאגה מהסופ"ש הזה ייצא מיני אלבום בקרוב.
כמובן שאעדכן כשזה יקרה. בינתיים שבוע טוב Y'all😎
